תוֹכֶן

• טבלת השוואה
• הגדרת XML
• הגדרת HTML
• סיכום

XML ו- HTML הן שפות הסימון המוגדרות למטרות ברורות ויש להן כמה הבדלים. ההבדל הקודם הוא שב- XML ​​ישנם הוראות להגדרת אלמנטים חדשים בעוד HTML אינו מספק מפרט להגדרת אלמנט חדש והוא משתמש בתגים מוגדרים מראש. ניתן להשתמש ב- XML ​​לבניית שפות סימון בעוד HTML עצמו הוא שפת סימון.

HTML (Hyper Markup Language) תוכנן כדי להקל על העברת מסמכים מבוססי אינטרנט. לעומת זאת, XML פותח כדי לספק יכולת פעולה הדדית עם SGML ו- HTML וקל ליישום.

1. 1. טבלת השוואה
   2. הגדרה
   3. הבדלים עיקריים
   4. סיכום

טבלת השוואה

בסיס להשוואה	XML	HTML
מתרחב ל	שפת סימון הניתנת להרחבה	שפת סימון היפר
בסיסי	מספק מסגרת לציון שפות סימון.	HTML הוא שפת סימון מוגדרת מראש.
מבני	מידע מסופק	אינו מכיל מידע מבני
סוג שפה	רגיש לרישיות	מקרה לא רגיש
מטרת השפה	העברת מידע	הצגת הנתונים
שגיאות	לא מורשה	ניתן להתעלם משגיאות קטנות.
מרחב לבן	ניתן לשמר.	אינו משמר רווחים לבנים.
תגיות סגירה	חובה להשתמש בתגי סגירה.	תגי סגירה הם אופציונליים.
קינון	חייבים להיעשות כראוי.	לא יקר במיוחד.

הגדרת XML

XML (שפת סימון להרחבה) היא שפה המאפשרת למשתמש להגדיר ייצוג של נתונים או מבנה נתונים שבהם מוקצים ערכים בכל שדה במבנה. יבמ תיארה את זה כ GML (שפת סימון כללית) בשנות השישים. כאשר ה- GML של יבמ מאומץ על ידי ISO, הוא נקרא בשם SGML (שפת סימון כללית רגילה) וזה היה הבסיס למערכת התיעוד המורכבת. שפת XML מספקת פלטפורמה להגדרת רכיבי סימון ויצירת שפת סימון בהתאמה אישית. ב- XML ​​כדי ליצור שפה או אלמנטים, יש לעקוב אחר מערכת כללים שהוגדרה ב- XML. מסמך XML כולל נתונים כמחרוזות ואשר מוקף בסימון. היחידה הבסיסית ב- XML ​​ידועה כ- אלמנט.

XML הוא שפת סימון מעוצבת ותקפה. כאן מעוצב היטב מציין כי מנתח ה- XML ​​לא יכול היה להעביר את הקוד אם הוא מלא בתחביר, פיסוק, שגיאות דקדוק. בנוסף, זה תקף רק עד שהוא מעוצב ותקף פירושו שמבנה האלמנט והסימון חייבים להתאים לקבוצת כללים סטנדרטית.

מסמך XML כולל שני חלקים - פרולוג וגוף. ה פרולוג חלק מ- XML ​​מורכב ממטא נתונים מנהליים כגון הצהרת XML, הוראות עיבוד אופציונליות, הצהרת סוג מסמך והערות. ה גוף החלק מחולק לשני חלקים - מבני והתוכן (קיים בשפלה).

הגדרת HTML

HTML (שפת סימון היפר) היא שפת הסימון לבניית דפי אינטרנט. פקודות הסימון המופעלות בתוכן מבוסס האינטרנט מסמנות את מבנה המסמך ואת פריסתו לדפדפן. הדפדפנים פשוט קוראים את המסמך עם סימון ה- HTML בו ומציגים אותו על גבי המסך דרך בחינת האלמנטים ב- HTML שנמצאים במסמך. מסמך HTML נחשב כקובץ המחזיק בפרסום הצורך במידע.

ההוראות המוטבעות ידועות כאלמנטים המציגים את המבנה וההצגה של המסמך בדפדפן האינטרנט. אלמנטים אלה מורכבים תגיות בתוך סוגר הזווית המקיף כמה. התגים בדרך כלל מגיעים בזוג - תג התחלה וסיום.

1. XML היא שפת סימון מבוססת בעלת המבנה המתאר את עצמה ויכולה להגדיר ביעילות שפת סימון אחרת. מצד שני, HTML היא שפת סימון מוגדרת מראש ובעלת יכולת מוגבלת.
2. XML מספק מבנה לוגי של המסמך בעוד שמבנה HTML מוגדר מראש במקום בו משתמשים בתגיות "ראש" ו"גוף ".
3. כשמדובר בסוג השפה HTML אינו תלוי רישיות. לעומת זאת, XML הוא תלויי רישיות.
4. HTML תוכנן בדגש על התכונות המצגות של הנתונים. לעומת זאת, XML הוא מידע ספציפי במקום בו אחסון הנתונים והעברתם היו החשש הקודם.
5. XML אינו מתיר שום טעות אם יש שגיאות בקוד שלא ניתן היה לנתח אותו. באופן הפוך, ב- HTML ניתן להזניח טעויות קטנות.
6. טווחי רווח ב- XML ​​משמשים לשימוש ספציפי מכיוון ש- XML ​​מתייחס לכל דמות יחידה. להפך, HTML יכול להתעלם מרחבי הלבן.
7. חובה לסגור את התגים ב- XML, ואילו ב- HTML תג פתוח יכול גם לעבוד בסדר גמור.
8. קינון ב- XML ​​צריך להיעשות נכון, יש לו חשיבות גדולה בתחביר XML. לעומת זאת, ל- HTML לא אכפת הרבה מקינון.

סיכום

שפות סימון XML ו- HTML קשורות זו לזו בהן HTML משמש להצגת הנתונים ואילו המטרה העיקרית של XML הייתה לאחסן ולהעביר את הנתונים. HTML היא שפה פשוטה ומוגדרת מראש ואילו XML היא שפת הסימון הרגילה להגדרת שפות אחרות. ניתוח מסמכי XML קל ומהיר.